היום אני עולה מדרגה,
המדרגה 34 הייתה מעניינת ומורכבת ואני גם רואה בה התקדמות נסתרת.
לכבוד אבא שבשמיים:
השבת האחרונה קראנו בתורה, כי תצא למלחמה..
מאז גיל 16 שהתחלתי להכיר אותך מאחורי בית השכונתי בלוד, שנמלטתי לחורשה, ישבתי הסתכלתי על עצמי והתבוננתי על החיים.
התחלתי להבין שאני בפתחה של מלחמת האתגרים הפוקדים את נפשי וגופנית. בזמנו לא ידעתי כלום. חוץ מלדבר ולהזיל דמעות ועזרו לי לפרוץ קדימה ולהגשים את שליחותי בעולם הזה בתמימות.
אני מרגיש, שכלי הדיבור והשיח הכנה איתך בלילות או במצבי מצוקה שאני קורא לך ושופך את ליבי, אז אתה ואני מחוברים ויש רגש שאתה מחבק ומרים אותי...
תמיד אני מצהיר כי אתה שבראת ויצרת אותי בגוף אילם, קשוח ומורכב.
השנה לא מעט ביקרתי במוקדי בריאות, אם זה שעברתי ניתוח והחלמה לא פשוטה שגרמה לחזור למיון כל הזמן.
פעם אחת שנאלצתי לחזור לבירור רפואי, החלטתי שלא משנה מה שיקרה אני עם חיוך תמידי וחודר, גם כשהכאבים מתעצמים!
ובאמת היה ממש כיף לחייך ולהרפות לחצים. גם אנשים החזירו אליי חיוך, זה מרגיש לי כמו תרופה.
אבא שלי,
אני צריך להודות לך על הנס..
הרבה הרבה זמן סבלתי מבעיה רפואית שרופאים לא מצאו לה פתרון.
באיזה יום סבלתי נורא, התפניתי למיון ושלחת לי מלאך..
זה היה רופא שלא פגשתי מעולם. הוא עם ניסיון של אנשים שסובלים משיתוק כמו ששמת לגופי.
והוא מצא פתרון ששינה לי את אורח החיים שלי.
מתקופת הקורונה ושביעי באוקטובר, הנפש שלי התעייפה. נשקעתי לדכדוך בעקבות משברים מעורבבים מכאב גופני וממשברי נפש שגרמו לי לבלבולים ונפלתי, בכל המובנים.
רציתי להסתגר בחדר וניתקתי קשרים חברתיים.
זה הרגיש לי מוזר כי מגיל צעיר אני משתוקק לחברים ולעשייה וחיזוק הרבים.
השנה האחרונה לאט לאט נתת לי להתאפס, לפרוץ חומות, גם אם זה לא הרגשתי.
יהודי אמיתי גם בחושך מאיר...
אבא, מאז שהתחלתי בעצת המלאך לפני חודשיים אני מרגיש שיפור ניכר ומרגיש שאני חייב להתקרב אליך ולהתענג מאור הקדושה ואהבת התורה.
אני כבר חודש וחצי נוהג ומתמיד לנסוע עם כיסא הממונע דרך הראש לבית כנסת, לתפילות ושיעורי תורה שעושים לי שלווה לנשמה וחודרת לגוף.
ואני חוזר לקשרים חברתיים, כמו למשל שהכרת לי לפני הרבה שנים חבר שהמשפחה שלו עושה אחת לחודש שבתות לבוגרים עם שיתוק עם מתנדבים שעוזרים לנו לקדש את שבת כראוי.
כמה אני צריך להודות להם. היה לי ממש מאתגר וקשוח לנסוע לשבתות בשנה וחצי האחרונה. ועכשיו אני מרגיש מסוגל לנסוע ולחוות שבתות מעצימות.
אבא. תודה על כל החיים.
תודה ענקית על האתגרים הפוקדים את גופי.
תודה אבאלה, על מה שקשה, שמתי שהכי נפשי רוצה להיות בקרבתך.
תודה ענקית על העזרה דרך חברים שלי שאתה שולח לי לעזר ולאהבה ללא תנאי.
אבא.. תודה על השינוי אורח חיים שאני חווה בתקופה זו, שאני מסוגל ללכת להתמקד בשליחות חיי ולתת לנשמה מזון דרך לימוד תורה ועבודה ומצוות.
אני רוצה להיות קרוב אליך בעולם הזה. להיות איתך, בגן עדן ובגאולה!!
שאזכה לחיות את האמת.
תודה מראש על שנה הבאה שתהיה יותר לריפוי ולאחיי בית ישראל, שתתגלה שתבנה את הבית שלך ותאיר עינינו עם כל חיילנו.
ממני בנך האוהב,
שמואל דניאל
